המסגרת הנורמטיבית

סעיף 382(ב) לחוק העונשין קובע כי מי שעובר עבירה של תקיפה (סעיף 379 לחוק) כלפי בן משפחתו – לרבות בן זוגו – צפוי לעונש כפול מהעונש הקבוע לעבירה.
הגדרת "בן משפחה" כוללת גם מי שהיה בן משפחה בעבר, ובן זוג לרבות הידוע בציבור כבן זוג.

​​

חומרת העבירה והרציונל לחומרה

עבירות אלימות בין בני זוג פוגעות לא רק בשלמות הגוף, אלא גם בביטחון האישי, בכבוד ובשלוות חיי הקורבן.

המחוקק ובתי המשפט רואים בהן חומרה יתרה בשל מספר מאפיינים:

1. מתרחשות לרוב בין כתלי הבית והרחק מעין הציבור;

2. לרוב הן מנצלות את פערי הכוחות הפיזיים בין בני הזוג;

3. לעיתים מתבצעות על רק תלות רגשית או כלכלית של הקורבן;

​

בתי המשפט חזרו והדגישו כי יש להחמיר בענישה בעבירות אלו, הן מטעמי גמול והן לצורך הרתעה - כלפי העבריין עצמו וכלפי עבריינים פוטנציאליים.

​

מיהו "בן זוג" בהתאם לפסיקה הנהוגה והחוק​

בפסיקה האזרחית נקבעו שני תנאים מצטברים להגדרת בני זוג:

1. קיום חיי משפחה;

ניהול משק בית משותף;

​

עם זאת, בפסיקה הפלילית הוכרה פרשנות רחבה יותר הגדרה של מיהו בן זוג:

גם מערכת יחסים הכוללת אינטימיות, יחסי מין, תלות ולינה משותפת לעיתים עשויה להיחשב כקשר זוגי לצורך החלת סעיף 382(ב) לחוק העונשין אף אם אינה עומדת בהגדרה הקלאסית של ידועים בציבור.

​

מעצרים בגין עבירות אלימות כלפי "בן זוג"​

 

שחרור ממעצר, האם אפשרי?

​

סעיף 21(א)(1)(ב)(5) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו–1996, קובע חזקת מסוכנות מפורשת לגבי אדם המואשם בעבירת אלימות כלפי "בן משפחה", כהגדרתו בחוק למניעת אלימות במשפחה.

​

בעבירות אלימות כלפי בן זוג, ישנו קושי רב  לשחרר לחלופת מעצר, בתי המשפט קבעו כי ברוב המקרים חלופת מעצר אינה מספק לאיון (הפחתת) המסוכנות הקיימת מהעצור/נאשם, שכן עבירות אלו מאופיינות בהתפרצויות זעם בלתי נשלטות והסיכון נותר גם כאשר מדובר במעצר בית מרוחק. 

​

לכן ברוב המקרים, בתי המשפט מפנים את הנאשם לקבלת תסקיר משירות המבחן, תפקידו של שירות המבחן במקרה שכזה הינו להעניק תסקיר מעצר מלא אשר ממלא תפקיד מרכזי בהערכת האפשרות לאיין את המסוכנות לאור הממד הפסיכולוגי וההתנהגות הלא רציונלית המאפיינים חלק מהעבירות הללו.

​

שירות המבחן בוחן בין היתר את המפקחים המוצעים והאם אותם מפקחים מסוגלים לפקח על הנאשם, האם הם מהווים עבורו גורם סמכותי והאם תחת פיקוחם העצור לא יפר את תנאי מעצר הבית והמסוכנות ממנו תפחת משמעותית.

​

מתי ניתן להשתחרר למעצר בית:

​

• תסקיר חיובי משירות המבחן:  עוה"ד אשר מלווה מי שמואשם בעבירות מסוג זה, חייב להכין את הלקוח לשיחה עם שירות המבחן.

• היעדר עבר פלילי: ניתן להשתחרר גם כאשר קיים עבר פלילי.

• נכונות להשתלב בטיפול.

• חלופת מעצר מרוחקת ממקום מגורי המתלונן/ת

• מפקחים אמנים ויציבים.

​

עם זאת, יש להיערך לכך שגם אם הקורבן תומך בשחרור, בית המשפט עלול שלא להיעתר לבקשה מטעמי הגנה לקורבן עצמו.

​

מה העונש הצפוי (מתחמי הענישה הקיימים בפסיקה):

​

העונש המרבי בחוק על תקיפה בנסיבות מחמירות כלפי בן זוג הוא ארבע שנות מאסר בפועל. בפועל, מתחם הענישה הנפוץ בעבירה זו נע בין 6 ל־10 חודשי מאסר בפועל, בהתאם לחומרת המעשה, נסיבותיו האישיות של הנאשם, עברו הפלילי והשלכות המעשה על הקורבן.

​

עם זאת, חשוב להבהיר, כי כל מקרה לגופו, שכן, בטרם ניתן גזר הדין בתי המשפט מאזנים בין הצורך בענישה מחמירה ומרתיעה לבין נסיבותיו האישיות של כל נאשם תוך מתן דגש מיוחד על מספר גורמים:

​

• הגנה על קורבנות אלימות במשפחה;

• מניעת הישנות המעשים;

• אפשרויות שיקום במקרים מתאימים;

• הרתעת הציבור;

• ​

החשיבות הרבה בייעוץ משפטי מקצועי

​

עבירת תקיפה בנסיבות מחמירות כלפי בן זוג נושאת השלכות חמורות הן במישור הענישה והן במישור החירות האישית בשלב המעצר. חזקת המסוכנות הסטטוטורית הופכת את מלאכת השחרור למאתגרת במיוחד ודורשת אסטרטגיה משפטית מדויקת.

​

עו"ד שמואל צרפתי מייצג חשודים ונאשמים בעבירות אלימות במשפחה, ומספק ליווי משפטי צמוד משלב החקירה ועד תום ההליך, תוך שמירה קפדנית על זכויות הלקוח ובחינת כל אפשרות לשחרור ממעצר או הקלה בתנאיו.

​

צור קשר: 050-838-8833